שאלה: התייעצות מקצועית - (גור זמיר)
הי גבי.
אני כרגע מאמן ילדים ונוער ובעל תואר ראשון בכלכלה.
אם ברצוני בעתיד ללוות ספורטאים מקצועיים ולהביא אותם למצוי הפוטנציאל והיכולת דרך תמיכה וטיפול מנטלי, האם אני צריך לעשות את כל המסלול של ללמוד פסיכולוגיה תואר ראשון ואז תואר שני (מסלול של 10 שנים לפחות ואני כבר בן 28) או שאני יכול ללמוד לימודי תואר שני בווינגייט בתחום הספורט עם התמחות בפסיכומוטורי?
אשמח לתשובה.
תודה
תשובה: התייעצות מקצועית - (0)
היי גור,
ממש מתנצל על העיכוב בתשובה. הייתי בחופשה.
השאלה שאתה שואל חשובה מאוד לכל העוסק בתחום הטיפול, ולכל הספורטאים המבקשים עזרה. מפני שנדמה שבשאלתך מקופלות שאלות נוספות. אולי אתה שואל בעצם: האם קוא'צינג הדרך היעילה ביותר לעזור לספורטאים למצה את הפוטנציאל שלהם? או שיש צורך בהתערבות מעמיקה יותר? אולי אתה גם שואל, מי רשאי לטפל? רק פסיכולוגים? ו/או האם הכשרה קצרה יותר מספיקה לי בכדי להיות איש טיפול?
התשובות לשאלות אלו מורכבות ודורשות דיון מעמיק שאינו מתאים לפלטפורמה זו. אני מזמין אותך לבקר באתר שלי, שם הבעתי את דעתי באריכות על נושא הקואצ'ינג ופסיכולוגיית ספורט. https://www.sportpsychology.co.il/#!sport-mental-training/c24rz. חשוב שתזכור שמה שכתבתי שם הינו דעתי בלבד ונובע מתוך ניסיוני האישי. יכול להיות שפסיכולוג אחר, ולבטח מאמן מנטאלי יחשוב אחרת. אז קח את הדברים עם מוגבלותם הסובייקטיבית, אוקי?
בכל מקרה, הייתי ממליץ על קריירה בתחום האימון המנטאלי, אם יכולים להתקיים אצלך התנאים הבאים: א. הבנה והשלמה של היכן מתחילים ונגמרים תחומי פעילות הקואצ'ינג (על כך בהרחבה במאמר שציינתי) ב. הבנה וקבלה שעבודתך דורשת אחריות אדירה, וגם אתיקה נוקשה ומחייבת. ג. מחויבות ללמידה מתמדת ואינסופית.
בנוסף, חשוב שתיקח בחשבון שסביר וקריירה בתחום האימון המנטאלי בישראל תהיה מאתגרת מבחינה כלכלית, לבטח בתקופה הראשונית, ולכן סביר שתצטרך לשלב זאת עם תחום עיסוק נוסף. למרות כל זאת, אם הינך מרגיש שהרצון לעזור ולקדם ספורטאים צעירים הינו בדמך, ושיש בך הרגישות ודפוסי האישיות המתאימים, כל עוד אתה שומר על 3 התנאים הללו, אימון מנטאלי וקואצ'ינג בכלל יכולה להיות דבר נפלא לך, ולספורטאים שתפגוש.
מקווה שעזרתי,
כאן לכל שאלה נוספת.