על הספה - פורומי מומחים

פורום יעוץ והדרכה לגיל השלישי ומשפחותיהם

פורום יעוץ והדרכה לגיל השלישי ומשפחותיהם

פורום יעוץ והדרכה לגיל השלישי מנהלת פורום שרון האס-שופטי
עובדת סוציאלית וגרונטולוגית, מומחית לגיל זיקנה. בעלת ניסיון רב בטיפול ויעוץ לאדם הזקן ולבני פורום יעוץ והדרכה לגיל השלישי
משפחתו. עובדת בדיור מוגן לאוכלוסיית הגיל השלישי, בו מעניקה טיפול ויעוץ אישי, זוגי ומשפחתי ומייעצת במגוון רחב של שאלות והתמודדויות הכרוכות עם גיל זיקנה.

בפורום זה אתן מענה לשאלות מגוונות הקשורות לגיל הזיקנה. גיל זיקנה מזמן לאדם המזדקן ולבני משפחתו התמודדויות רבות, שברובן קשורות בשינויים תפקודיים ובצורך להסתגלות והתאמה למצבי חיים חדשים: שינויים פיזיולוגיים וקוגנטיביים, אובדנים שונים ומשברים רגשיים, שינוייים ביחסים הזוגיים והמשפחתיים ועוד. כמו כן עולות שאלות הקשורות במימוש זכויות: מול הביטוח הלאומי, פניה לקבלת עובד/ת זר/ה, מילוי טפסים של יפוי כוח רפואי והנחיות רפואית מקדימות למצב רפואי עתידי ועוד..

אני מזמינה אותכם להתיעץ ולשתף בהתלבטויות ובשאלות המעסיקות אותכם ולקבל בפורום זה מענה אישי ומקצועי. לא אוכל לענות בפורום על שאלות רפואיות.


 X

דוד שלום, מבינה מפנייתך כמה אתה דואג לאביך, רוצה לסייע לו לחיות חיים בריאים יותר ומתקשה לראותו במצבו. כתבת שמדובר בהתמכרות שקיימת אצל אביך שנים. לא צינת האם קיימת אצל אביך מוטיבציה או רצון לשנות את המצב. לא יודעת מה מצבו התפקודי של אבא ותפקודו הקוגניטיבי, אך בעיקרון לא ניתן לכפות עליו שום פעולה שהיא בניגוד לרצונו וזכותו לחיות את חייו כפי שהוא בוחר על אף הסבל שכרוך בכך עבור בני המשפחה. הייתי מציעה לנהל שיחה רגועה ומכבדת עם אבא ולנסות לברר איתו האם הוא מעוניין לשנות את המצב ואת הרגליו ובמידה וכן לחשוב ביחד כיצד ניתן לסייע לו בכך. מסגרות רגילות של בתי אבות או דיורים מוגנים אינן מסגרות שיכולות לטפל ולסייע בתהליך גמילה. יחד עם זאת יתכן שחיי הקהילה מבחינה חברתית והפעילות היומיומית המוצעת במסגרות אלו יספקו תוכן, עניין ותעסוקה שאולי יפחיתו את הצורך בעישון ובאלכוהול. לכן שוב אני חוזרת על כך שחשוב לחזור לאבא ולנהל איתו דיאלוג אמפטי. יתכן מאוד שכדאי להסתייע ולערב גורם טיפולי בשיחה, כמובן שבהסכמתו של אבא (עובד/ת סוציאלי/ת או אנשי טיפול אחרים, רצוי עם הבנה בהתמכרות), כדי לסייע לכם בדיאלוג ובהבנה את מצבו של אבא ובמידה ויש רצון מצידו אז להציע אפשרויות ותהליכים שאולי יתרמו לשינוי במצבו. בהצלחה, ואפשר לפנות שוב ואשמח לנסות לייעץ שרון


שלום רב, קראתי את שאלתך המשמעותית והחשובה ומבינה מאוד את הלחץ והצורך שלך לחשוב ולהתארגן לקראת מצב בו היכולות התפקודיות שלך ירדו ויעלה הצורך במעורבות של אדם נוסף בניהול ענייניך במישורים שונים בחיים, כולל הדאגה לטיפול מיטבי בך. לצערי אין לעניין הזה פתרון ברור וקל. יש גופים ציבוריים שיכולים להתמנות כאופטרופסים במידת הצורך וכאשר בית משפט יחליט שהמצב שלך דורש זאת. ניתן לרשום ביפוי הכוח המתמשך, שנעשה אצל עו"ד הוראות שבעתיד כאשר יפוי הכוח יכנס לתוקף, האופטרופוס שיתמנה ידרש לבצע. אך אין פיקוח צמוד על האופטרופוס שיתמנה. במידה ותרצי נוכל לתאם ולשוחח ולחשוב ביחד על פתרונות אפשריים נוספים. שרון


שלום לך עידית, מהתיאור שלך ניתן להבין שהקשר שלך עם אמא הוא קרוב מאוד גם פיזית - העובדה שאת מבקרת אותה פעמיים ביום וגם נפשית ורגשית. הקשר בין אם לבת הוא קשר ראשוני, בסיסי ומשמעותי מאוד. קשר זה הינו מקור לתחושות ולרגשות מורכבים ולקונפליקטים שונים לאורך כל שלבי החיים. הסוגיה הדומיננטיות ביחסים בין אם ובת בפרט ובין הורים לילדים בכלל היא סוגיית הקרבה והמרחק או תלות מול עצמאות. וזו בדיוק הסוגייה שהבאת בפנייתך. מבינה מאוד את הכעס שלך ואת התחושה שאמא אינה סומכת עליך. יתכן שמה שאת זקוקה לו כעת הוא לנסות ולהגדיר לעצמך באופן יותר ברור את גבולות הקשר עם אמא והעצמאות והפרטיות שלך כאשה בוגרת ועצמאית. יתכן שהגבולות האלו היו ברורים יותר בעבר וכעת צריך לחזור ולהזכיר ולהציב אותם. הייתי מציעה לך לשוחח על כך עם אמא בזמן ששתיכן נינוחות ובאווירה טובה, אולי אפילו בטיול/ישיבה מחוץ לבית ולא כאשר את מגיעה כועסת וטעונה מאוד. בשיחה חשוב שתגידי לאמא שאת מבינה את הדאגה שלה, אך גם לתאר מה את מרגישה כאשר היא מתקשרת כפי שעשתה באותו אירוע שתיארת. אינני יכולה להתייחס יותר ממה שכתבתי, מכיוון שאין ספק שהדברים מורכבים מאוד (כפי שכתבתי בתחילה) ואולי יש צורך בייעוץ אישי וקרוב יותר, אולי בתהליך טיפולי מסוים שיתכן שתרצי בו בעתיד. בהצלחה, שרון


שלום טלי, נשמע מהתיאור שלך שאמא נמצאת במצוקה נפשית, באי שקט ובתחושה של אובדן בטחון ושליטה בחייה. מאוד יתכן שזה נובע ממצב של חרדה. חשוב מאוד לפנות אל רופא/ת המשפחה ולידע אותו/ה במצבה של אמא. נראה שיש מקום ודחיפות להתייעצות עם פסיכיאטר/ית שיתרשם מאמא וחשוב מאוד גם מהדיווח שלכם על מה שאתם רואים שעובר עליה בשנתיים האחרונות וכן שנראה שהחריף לאחרונה ומקשה עליה גם בלילה. כמובן שמצבה של אמא משפיע באופן משמעותי ביותר על אבא שסביר להניח שנמצא איתה בקרבה הגדולה ביותר, לאורך היום והלילה אך גם וכמובןעליכם הילדים ובני המשפחה הקרובה. רופא/ה פסיכיאטר/ית יאבחן את מצבה וסביר להניח שימליץ על טיפול תרופתי שיקל עליה ויאזן את מצבה הנפשי בהדרגה. לעיתים לוקח קצת זמן עד שנמצא הטיפול התרופתי המתאים, המינון הנכון וכד'. בנוסף יתכן שאמא זקוקה גם לשיחות ולטיפול נפשי/רגשי שאינו מהווה תחליף לטיפול התרופתי, אך ובמידה ואמא תסכים לכך כמובן - זה יכול להוות השלמה וגורם מיטיב ומסייע להטבה במצבה. שיהיה בהצלחה. אני כאן וניתן לחזור אלי עם עוד שאלות והתייעצויות.


שלום צליל, שאלה חשובה מאוד שאלת. יחסים מהסוג שתארת מתרחשים לא מעט כאשר מדובר באנשים זקנים שפעמים רבות ומסיבות שונות, הם יותר חסרי אונים וניתנים יותר בקלות לניצול ולמניפולציות רגשיות שונות. במקרה שלך העובדה שאמא מתגוררת בדיור מוגן מאפשרת ואף מחייבת דיווח לעובד/ת הסוציאלי/ת בדיור המוגן. חשוב שעובד/ת הסוציאלי/ת תברר את העניין ובמידת הצורך תמליץ או תבקש על התערבות של פקידת סעד שהיא אמונה לבחון ולשקול כיצד להתערב והאם יש כאן עברה על החוק. שיהיה בהצלחה.


שלום רב לך, ותודה על השאלה. מבינה שהמצב של הורייך ובעיקר של אביך אינו יציב מבחינה תפקודית. ונראה שגם לאמא לא קל ובנוסף היחסים ביניהם טעונים ומתוחים. הרבה פעמים המצב הבריאותי והתפקודי הוא דינמי ונע בין צורך בעזרה רבה בגלל חוסר עצמאות לבין שיפור וחזרה לעצמאות מסוימת, שמביאה איתה פעמים רבות את הרצון להיות עצמאי ואוטונומי ולא להרגיש את התלות בזולת ואת אובדן הפרטיות. כלומר ניתן להבין את אביך ותחושותיו. יחד עם זאת חשובה גם דעתה של אמך שנראה שזקוקה לסיוע בבית ובטיפול באבא וגם הדעה שלכם הילדים, שרואים את המצב והקשיים וגם זקוקים להמשיך לחיות את חייכם. העניין של כניסת עובד/ת זר/ה הביתה הינו עניין לא קל שלהרבה אנשים מהווה קושי רב מהמון בחינות. כאשר מדובר בבני זוג לעיתים הקושי הוא אף גדול יותר. כל האפשרויות שהעלית אשר יכולות לגרום לקושי עבור אבא יתכן ונכונות. פעמים רבות כניסת עובד/עובדת הביתה יוצר קנאה ומתח כאשר המטפל הוא בן המין השני והאשה או הגבר מרגישים אי נוחות או לגבי עצמם או לגבי בן/בת זוגם. אני מבינה ממה שכתבת שאולי אבא השלים עם הצורך במטפל/ת בבית, אך אולי מתקשה לקבל הימצאותו של מטפל גבר בבית ואולי המטפל הספציפי הזה אינו טוב עבורו. ניתן להבין את הקושי של אבא ולא משנה מאיזו סיבה הקושי. יחד עם זאת כדאי וחשוב לנהל שיחה ולפרוס את האפשרויות והחיובי והשלילי לאפשרויות השונות. ניתן וחשוב להסתייע בעובד/ת הסוציאלי/ת מהסוכנות/תאגיד של העובדים הזרים ולבקש להזמין אותו/ה לשיחה עם ההורים לגבי הקשיים הקיימים ומה גורם לקושי ומה יכול להקל ולהיות פתרון ופשרה שאולי מקובל על שניהם. כדאי לדעת שהתשלום השנתי לתאגיד/לסוכנות עובדים זרים (מיסי התאגיד) הינם בין היתר עבור סיוע של התאגיד בתיווך ובשיחות של תיאום ציפיות והבנת קשיים ונסיון לסייע בפיתרונן, גם אם צריך להחליף מטפל/ת. בנוסף נשמע ממה שכתבת שאת עצמך חשה קושי רגשי ומצוקה רבה עם הקשיים שצפים ועם הזדקנות והחלשות ההורים. אולי יוכל לסייע לך לתאם עבור עצמך שיחות עם איש/ת טיפול. יכול להיות שהעו"ס בקופ"ח תוכל לסייע. מקווה שסייעתי מעט. חג שמח ושבוע טוב עו"ס גרונטולוגית שרון האס שופטי נייד: 0524787983


שלום איריס, מבינה פחות או יותר ממכתבך את המצב הבריאותי והתפקודי בו אמך נמצאת ואת המצב הרגשי שמתלווה לכך. מנסיוני בכל מצב בו אדם נהנה מקשר ותקשורת ניתן למצוא דרך ליצור קשר ודיאלוג. כתיבה למשל זו דרך מצויינת במקרים רבים. כמובן שבמידה ואמא מעוניינת, חשוב שלא לוותר על קשר טיפולי בגלל בעיית התקשורת המילולית ולמצוא את המטפל/ת שתיתן את המענה. תוכלי לומר לי באיזה אזור אמא מתגוררת? בברכה, שרון


שלום אביבה, תודה רבה על השיתוף בשאלה החשובה. מאוד יכול להיות שהתשובה לשאלתך נמצאת אצל אמא, הרי בחיים שלה מדובר. לכן, להבנתי הדבר החשוב ביותר כרגע הוא לשוחח ולברר עם אמא מה היא היתה רוצה: האם לאור מצבה והצורך בהרבה עזרה היתה רוצה לעבור באופן קבוע למסגרת של מחלקה עם טיפול טוב (כפי שתיארת), אך לא אישי ולא צמוד. או לחזור לביתה/דירתה עם עזרה צמודה (24/7) של מטפלת. (כמובן שחשוב לראיין את המטפלת, לבדוק שאמא מרגישה שהיא תתאים לה מבחינות שונות, ולקבל עליה המלצות ממעסיק קודם, אם יש). במקרים רבים של אנשים במצב סיעודי או קרוב לכך, אין סיבה שלא יוכלו לקבל את הטיפול המיטבי ממטפל צמוד בביתם. לעיתים החזרה לבית הינה חשובה ביותר מבחינה נפשית ויכולה להיות לכך השפעה דרמטית בשיקום אחרי אירוע מוחי ומשברים נוספים. יחד עם זאת יש אנשים שאינם יכולים לשאת מחשבה של שהות בבית עם אדם נוסף שצמוד אליהם 24/7. מקוה שסייעתי ובמידה ויש לך שאלות נוספות תוכלי לכתוב שוב ואשתדל לענות. בהצלחה לך ולאמא. חשוב לי להוסיף לתשובתי על שאלך - שעד כמה שניתן לערב את האדם/ההורה שחווה משבר והתדרדרות תפקודית זה רצוי וחשוב ביותר. אחד הדברים המשמעותיים לאדם הוא לחוש שליטה מסוימת על חייו. כמובן שאת רוצה את המיטב עבור אמא, אך חשוב שהיא תישמע ושדעתה ורצונה תלקח עד כמה שניתן בחשבון. זה מרכיב חשוב ביותר בבריאות הנפשית. בברכה, שרון האס שופטי עו"ס גרונטולוגית נייד: 052-4787983 Email: [email protected]


שלום שלום, תודה לך על השאלה החשובה. השיחה עם ההורים על רצונותיהם ויכולותיהם הכלכליות לקראת וכדי להיערך למצבים אפשריים בהמשך החיים, הינה חשובה ומשמעותית מאוד. מרבית האנשים מעדיפים להמשיך לגור בביתם ובסביבה המוכרת להם. בהתאם לכך, גם הגישה המקובלת כיום בעולם המערבי ובישראל - להזדקנות והשארות בבית עד סוף החיים ולהפנות לשם כך משאבים ופתרונות. לשאלתך הראשונה - כמעט בכל מצב תפקודי בו האדם נמצא הוא יכול להישאר בביתו, עם כל הפתרונות והשירותים הנדרשים ואף לסיים את חייו בביתו. מה שמכריע לעיתים את ההישארות בבית או המעבר למסגרת סיעודית, הינה היכולות של בני המשפחה הקרובה להכיל ולהתמודד עם הקשיים של אדם סיעודי בבית, וניהול הטיפול, הפיקוח וההתארגנות מול המוסדות ונותני השירותים השונים כמו: קופ"ח, משרד הבריאות, ביטוח לאומי. בכדי להתאים את הסביבה הביתית לאדם סיעודי צריך להיערך. למשל: להנגיש ולהתאים את הבית לאדם היושב על כסא גלגלים (שהכניסה לבית תהיה מונגשת, הפתחים והכניסות לחדרים, המקלחת וכד'). בעת הצורך להצטייד באביזרים לאדם הסיעודי, בהתאם לצרכיו ומצבו התפקודי כמו: כסא גלגלים, כסא למקלחת ולשרותים, מיטה סיעודית, מנוף ועוד... (ניתן לרכוש הציוד במימון מלא של משרד הבריאות או בהשאלה מעמותות שמתעסקות בכך) , למצוא טיפול ומטפל מתאים לאורך כל שעות היממה, וליווי והשגחה רפואית של קופ"ח גם כאשר יש צורך לטיפול ומעקב רפואי בבית. חשוב לדעת שיש פתרונות של מוסדות סיעודיים והמדינה מסייעת במימון אישפוז במוסד סיעודי ("קוד") לאנשים סיעודיים או עם ירידה קוגנטיבית שאין באפשרותם לממן זאת ללא סיוע. גובה ההשתתפות העצמית לאישפוז במוסד סיעודי נקבע לפי "מבחן הכנסות" של הקשישים ומשפחתם הקרובה. ניתן להיכנס לאתר "כל זכות" ולמצוא מידע מקיף בעניין. לשאלתך השניה - ההוצאות הגדולות והעיקריות שצריך לקחת בחשבון לקראת טיפול באדם סיעודי בבית הינן: הנגשת והתאמת הבית במידה ויש צורך בכך (הוצאה חד פעמית בהתאם למצב הבית) ומשכורת למטפל אישי צמוד לאורך כל שעות היממה (7000-8000 ש"ח לחודש). בנוסף הוצאות קטנות יותר כמו: השאלת ציוד ואביזרים סיעודיים, הוצאות על הסעות לבדיקות/טיפולים רפואיים, במידה וההסעה צריכה להיעשות באמבולנס. מקווה שעניתי על שאלתך. במידה ויש שאלות הבהרות נוספת אשמח לנסות ולתת מענה. בברכה, שרון האס שופטי עו"ס גרונטולוגית


יניב שלום, כרגע לצערי אני לא מצליחה לאתר מאמן/נת כושר מומלץ, מנוסה בעבודה עם אנשים בגיל זיקנה ובמצב סיעודי מאזור ראשון. מה שניתן לעשות זה לברר עם מועדוני היום בראשון האם מישהו ממדריכי הכושר שלהם יכול לתת שיעורים פרטיים בבית. אני עוד אמשיך לבדוק ואם אמצא מישהו מתאים אשלח לך את פרטיו.



שלום רב לך ותודה על השאלה. אנשים בגיל זיקנה, במקרים רבים ובשכיחות גבוהה סובלים ממספר מחלות כרוניות. עובדה זו גורמת למעורבות וטיפול של רופאים מומחים שונים, אשר כל אחד מהם רואה את התחום הספציפי בו הוא מתעסק. יתכן שזה גם פחות או יותר המקרה של אבא שלך. משום כך חשוב בגיל זה להיות במעקב רפואי של רופא גריאטר, שהוא מומחה לגיל זיקנה. הגריאטר אמור לעבור על כל האבחנות הרפואיות וכן לבדוק את מכלול התרופות שניתנו לאותו אדם, על ידי הרופאים המומחים השונים ולוודא שאין תרופות שיכולות להזיק בגיל זה, לגרום לאינטרטקציות שליליות ולאירועים שליליים ובלתי רצויים. לסיכום אני ממליצה שאבא יהיה במעקב של רופא גריאטר, שיסייע בטיפול הרפואי שהוא מקבל, יתייחס ספציפית למחלוקת בין שני הרופאים (הקרדיולוג והנירולוג), על מנת שהטיפול יהיה מיטיב ולא יגרום לתופעות שליליות ולא רצויות. בהצלחה