על הספה - פורומי מומחים

פורום הדרכת הורים

תסמונת הילד היחיד וגיל ההתבגרות

פורום הדרכת הורים

פורום הדרכת הורים
מנהלת פורום אירית רוזנפלד אשר
מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, מדריכת הורים וכמו כן מציעה טיפולים פרטניים. פורום הדרכת הורים
ההדרכה ההורית באה לסייע להורים להתנהל מול ילדיהם בחיי היום-יום בדגש על אופן ההתמודדות עם בעיות התנהגויות שונות, העצמת הסמכות ההורית, הגדרה מחדש של גבולות, כלים להתמודדות עם שלבי ההתפתחות של הילדים( כגון גיל ההתבגרות).

הפורום יעסוק בשאלות לגבי הצבת גבולות, התמודדות עם בעיות התנהגות של ילדים וחיזוק סמכותם של ההורים בתוך המשפחה .

הפורום אינו מהווה תחליף להתייעצות עם איש מקצוע ואינו מספק אבחון או טיפול, אלא מהווה מקום לקבלת תמיכה והכוונה.

שאלה:  תסמונת הילד היחיד וגיל ההתבגרות  -  (טל)


שלום רב, לבעלי יש 2 בנות משתי נשים שונות, הבכורה בת 7 וחצי והקטנה בת 5 וחצי. כל סופ"ש שני הן אצלנו ונפגשות גם באמצע השבוע, ככה כבר במשך 3 וחצי שנים . היחסים של כולנו מאוד חמים ואוהבים ומאוד חשובה המשפחתיות והאחדות לאור העובדה שלכל אחת אמא אחרת ואני גם בתמונה. עד לפני שנה בערך, יחסי הכוחות בין הבנות היו - שהבכורה תמיד מוותרת, מרצה, ילדה "טובה" ובוגרת, בזמן שהקטנה הייתה פורצת בבכי ורגילה לקבל מה שהיא רוצה. והייתה תקופה שהן היו משחקות מאוד יפה ביחד, חולקות צעצועים וחטיפים ומסתדרות בנעימים אחת עם השנייה. עם הזמן היה לי חשוב להראות לבכורה שרואים אותה ולא תמיד היא זו שצריכה לוותר, ושהיא יכולה לעמוד על שלה. ובתקופה האחרונה, משהו כמו 4 חודשים אחרונים , מאזן הכוחות התהפך - הקטנה (שיש לה אחות גדולה אחרת) למדה לשתף, לחלוק ולוותר בקלות הכול: משחקים, ממתקים, ויש לה רצון לשחק עם אחותה. לעומת זאת הגדולה מקנאה לה מאוד, מתעקשת על הכול, לא מוותרת על כלום, לא חולקת, לא משתפת, מציקה, מקניטה, מרביצה - אין לה עוד אחים ואחיות, והיא בת יחידה לאמא שלה, ואין בני דודים נוספים באיזור. הם מגיעים לעתים רחוקות כך שאת כל תשומת הלב שהיא מקבלת מהאם, סבא וסבתא, היא 100% מלאה . ישנו רכיב נוסף שמעצים את הכול- והוא תשומת הלב מהאב, היא ממש מתנהגת כמו נערה מתבגרת ואין לי את הכלים להתמודד עם המצב . אשמח לדעת מה עליי לעשות כדי להפוך את המצב לנעים לכולם. תודה

תשובה:  תסמונת הילד היחיד וגיל ההתבגרות - (אירית רוזנפלד אשר)


שלום טל, ראשית אציין שבהחלט ניתן להבחין באכפתיות רבה מצידך, יחד עם זאת השאלה שצריכה להישאל, היא- "מה עלינו לעשות?! "ולא בלשון יחיד כפי שציינת בפניה!. נקודה חשובה, ש"במשפחות לגו" ( כמו המשפחה שלכם) הקושי להשפיע מצמצם יותר. ישנה השפעה של אנשים רבים שפועלים על חינוך הילדים ולא בהכרח משתפים פעולה אחד עם השני. אי לכך, יש לקחת בחשבון, שהשינוי המיוחל, בהתחשב בזמן המועט בו הבנות נמצאת אצלכם, מוגבל!. ובכל זאת כן אפשרי שאת ובעלך תשבו יחד ותגבשו את הערכים והמסרים שאותם הייתם רוצים להנחיל בבית שלכם לדוגמא- היכולת לחלוק. בד בבת בכל הזדמנות תעבירו להם את המסרים הללו, כן זה תהליך ארוך שכרוך בעבודה וחשוב ששניכם תהיו מסונכרנים על כך. באשר למריבות ביניהן – יותר לתווך, הן צריכות לקבל כלים להתמודד עם קונפליקטים .ופחות פתרונות קונקרטיים שאמורים לייצר שקט ( לא משיג את המטרה). בהצלחה אירית
 X