הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק
אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר
חפש באתר  
חפש באתר  

על הספה - פורומי מומחים

פורום טיפול פסיכולוגי

פורום טיפול פסיכולוגי

פורום טיפול פסיכולוגי מנוהל ע"י נעה מצגר גרנות, פסיכולוגית קלינית מדריכה בטיפול ואבחון
נעה מצגר גרנות, פורום טיפול פסיכולוגי
פסיכולוגית קלינית מומחית עם הסמכה כמדריכה בטיפול ואבחון נסיון של 18 שנה בפסיכותרפיה בקליניקה פרטית ובמסגרות ציבוריות שונות. שילוב של כלים דינאמיים וCBT נסיון רב בטיפול במצבי דיכאון, משברי חיים וקשיים עם נטיה מינית. נסיון רב בטיפול בדיכאון אחרי לידה, ליווי נשים עם קשיי פריון. מדריכה בפסיכותרפיה ובכתיבת מקרים לבחינה.
לחץ כאן לכרטיס המטפל של נועה
אודות הפורום
הפורום מהווה מערכת שאלות-ותשובות עבור הקהל הרחב, המעוניין לקבל מענה לשאלות הנוגעות לטיפול פסיכולוגי במבוגרים.

ניתן לשתף בשאלות ודילמות לגבי טיפול פסיכולוגי, סוג הטיפול ומסגרת הטיפול. ההשתתפות באתר אנונימית. כל שאלה שתועלה לאתר תעבור קודם סינון על-ידי מנהלי הפורום, הרשאים להחליט שלא לפרסמה, או למחוק הודעה/שאלה שכבר פורסמה.

התייעצות דרך הפורום אינה מהווה תחליף לטיפול או להתייעצות מלאה עם איש מקצוע


 X

בוקר טוב מזל, זו שאלה מאוד כללית, כל מקרה וגופו, בעקרון הקריטריון המקצועי להצדקת משך הטיפול הוא היכולת להצביע על שינוי מתמשך בעקבותיו, בתחילת הטיפול מומלץ לבחון עם המטפל מה משך הטיפול שהוא מעריך כנחוץ. חשוב לבדוק עם המטפל אם קיימות גישות שונות בהערכה של משך הזמן הנחוץ ליצירת שינוי בנוגע לבעיה הספציפית המדוברת.


פונה יקר. אכן כפי אתה מרגיש יש מורכבות רבה במצב שאתה מתאר של מטפל שמטפל גם בכל אחד מבני הזוג וגם בזוגיות. למעשה זוהי פרקטיקה לא מקובלת שכן רוב המטפלים יכירו בכך שהמטפל, בהיותו אדם, לא יכול להישאר עם מבט נקי על זוגיות וגם על הפרטים בה. זאת, אגב, להבדיל ממצב שבו מטפל זוגי נפגש לעיתים עם כל אחד מבני הזוג בנפרד, דבר מקובל מאוד, אבל הדגש הוא שמפגשים אלו הם בשרות הטיפול הזוגי ואינם מהווים טיפול בפני עצמם. אני ממליצה לך לשוחח על כך עם המטפל ובמידה וממשיך לחוש תסכול כה רב כפי שאתה מתאר לשקול לפצל את הטיפולים. כך יהיה לך מרחב בטוח משלך מעבר לטיפול הזוגי. בברכה. נעה


פונה יקר/ה אני ממליצה לשדר לבנך שני מסרים עיקריים. אנחנו פה, אוהבים אותך ורואים אותך ובין השאר נראה לנו שאתה סובל ממשהו שקשה לך לדבר עליו איתנו. המסר השני הוא שכדאי לפנות לעזרה ולא להישאר לבד בסבל וקושי. אם הוא לא נפתח מעצמו לא הייתי מנסה לשאול ולהיכנס למה בדיוק מפריע לו כיוון שעל נושאים של מיניות קשה מאוד לדבר עם ההורים עד שבוחרים לעשות זאת. אגב כאיש קבע אני חושבת שמגיע לו טיפול ללא תשלום. מקווה שאכן יפנה. . נעה


א' שלום. מדברייך נשמע שהנזק והסבל מהטראומה ממשיים וקיימים בחייך גם אם בתחומים מסוימים את מתפקדת היטב. אני ממליצה לך מאוד לפנות לטיפול, רצוי אצל מטפלת שיודעת לעבוד עם טראומה מינית. החשש מזכרונות שווא הוא חשש טבעי אך אין לו ביסוס ממשי. טיפול טוב יכול להועיל לך מאוד. זה נכון שלפעמים בטיפול יש החמרה ברגשות לפני שיש הקלה, זה טבעי כשנוגעים לראשונה בתכנים קשים. אך מציעה לך לא להימנע מטיפול בשל חשש זה. בהצלחה, נעה.


פונה אנונימי שלום רב. בתור מי שעבדה 15 שנה לערך בשרות הציבורי עם קולגות ממקצועות שונים ורמות הכשרה שונות שאני יכולה להעיד שניתן לקבל טיפול מצוין בשרות הציבורי. אנשי מקצוע רבים, בוחרים להמשיך שנים רבות לעבוד בשרות הציבורי כי הם מפיקים ערך מהעבודה בצוות ומהחוויה של לגדל את הדורות הבאים במקצוע. ולמולם יש אנשי מקצוע חדשים בשרות הציבורי, פחות מנוסים אמנם, אך לרוב מלאי מוטיבציה ומוחזקים על ידי סביבה מלמדת ומכילה. ההחיסרון העיקרי וכמעט היחיד בעיני בטיפול בשרות הציבורי היא שהטיפולי נמצא לרוב תחת מגבלת זמן. אם אתה נמצא בטיפול שאתה מרגיש בו טוב..אל תתייחס לחוויות של אחרים. גם כך כל אחד חוויה ונה מהחיים מכל מיני סיבות. רתישאר איפה שטוב ונכון לך. נעה


רינת שלום. מפנייתך אני מבינה שאת מטופלת בתרופות פסיכיאטריות. תרופות אלו דורשות מעקב בתדירות שהפסיכיאטר מגדיר בהתאם לתרופה ומצבך וחשוב מאוד לקיימן. אם פגישות עם הפסיכיאטר מעוררות הך חרדה ממליצה לך לדבר איתו על כך. לספר לו. יכול להיות שתגובתו תקל עלייך את המפגש הבא. בברכה,נעה


א.ל. יקר. הסבל שאנחנו סובלים בחיים קשור לא רק לארועי חיים, קשים כל שיהיו, אלא גם למשמעות שאנחנו מייחסים להם. אתה סטודנט לרפואה. יש לך את הזכות למקצוע עם פוטנציאל למשמעות רבה. יש לך משפחה וחברים ששווה לחיות למענם. כבר בשתי פיסות מידע אלו שנתת על עצמך טמון פוטנציאל אדיר. איבדת המון. את הבריאות ואת המראה הכרת. אני משערת תצטרך לעבור תהליך אבל על אבדנים אלו. אבל לאחריו יכולים להיות חיים מלאי משמעות ואף שמחה. מציעה לך להתחיל טיפול פסיכולוגי שיעזור לך לעבור את תהליך האבל וחיפוש משמעות זה. בהצלחה, נעה.


נופר שלום. נשמע שיש מרכיב קומפולסיבי בהתנהגות שלך. כלומר שיש לך יכולת מסוימת לעצור אותה אך הדחף הפנימי חזק וקשה לך להתגבר עליו. אני ממליצה לך לפנות לפסיכיאטרית שתעשה הערכה מה הטיפול המתאים. ייתכן שימליצו לך להתחיל בטיפול פסיכולוגי וייתכן שימליצו לך לשלב מההתחלה טיפול פסיכולוגי וטיפול תרופתי שיעזור להתגבר על המרכיב הקומפולסיבי. בהצלחה. נעה


שלמה שלום מציעה לך לא להישאר לבד עם כל המחשבות האלה אלא לפנות לטיפול. ניתן כיום לקבל טיפול פסיכולוגי דרך קופות החולים וכן במרפאות הציבוריות לבריאות הנפש. פנה לטיפול. ויפה שעה אחת קודם. נעה


ד שלום. האמירה של אחיך שאין לו מה להפסיד היא אמירה מטרידה ומדאיגה. אני מציעה לקחת אותו לפסיכולוג /פסיכיאטר בהקדם שיעשו הערכה בנוגע למצבו. במידה ולא משיגים תור יש אפשרות לפנות למיון פסיכיאטרי דרך הקופה. אם אחיך לא מוכן ללכת לפסיכיאטר אפשר לפנות גם לרופא המשפחה. מציעה לא לוותר על פניה לאיש מקצוע. בהצלחה. נעה


רפאל שלום. זה שאתה יודע מה האבחנות שלך זה מצוין כי מאפשר לך למצוא מטפל מתאים ביתר קלות. מקובל בתחום שטיפול מסוג DBT הוא המומלץ להפרעת אישיות גבולית. ממליצה לך לפנות למטפל שעבר הכשרה בסוג טיפול זה. בהצלחה. נעה


אורית שלום בשלב ראשון ממליצה לך לגשת לרופאת המשפחה ולוודא שבדיקות הדם שלך תקינות. יש מספר גורמים רפואיים שיכולים לגרום לירידה באנרגיות ואף דכדוך. אם הבדיקות תקינות השלב הבא בעיני הוא לגשת לטיפול פסיכולוגי ולבדוק אם יש גורמי סטרס פנימיים או חיצוניים שגורמים לך למצוקה ושטיפול יכול לעזור בהם. פסיכולוגית טובה תוכל לאמר לך אם המצב מצריך פניה לפסיכיאטרית. אופציה שניה היא להיבדק קודם על ידי פסיכיאטרית ולהתיעץ אם המצב מצריך התערבות תרופתית או ששווה להתחיל קודם בטיפול פסיכולוגי ולראות אם זה מספיק. שתי האפשרויות טובות. שיהיה בהצלחה. נעה