על הספה - פורומי מומחים

פורום יעוץ והדרכה לגיל השלישי ומשפחותיהם

פורום יעוץ והדרכה לגיל השלישי ומשפחותיהם

פורום יעוץ והדרכה לגיל השלישי מנהלת פורום שרון האס-שופטי
עובדת סוציאלית וגרונטולוגית, מומחית לגיל זיקנה. בעלת ניסיון רב בטיפול ויעוץ לאדם הזקן ולבני פורום יעוץ והדרכה לגיל השלישי
משפחתו. עובדת בדיור מוגן לאוכלוסיית הגיל השלישי, בו מעניקה טיפול ויעוץ אישי, זוגי ומשפחתי ומייעצת במגוון רחב של שאלות והתמודדויות הכרוכות עם גיל זיקנה.

בפורום זה אתן מענה לשאלות מגוונות הקשורות לגיל הזיקנה. גיל זיקנה מזמן לאדם המזדקן ולבני משפחתו התמודדויות רבות, שברובן קשורות בשינויים תפקודיים ובצורך להסתגלות והתאמה למצבי חיים חדשים: שינויים פיזיולוגיים וקוגנטיביים, אובדנים שונים ומשברים רגשיים, שינוייים ביחסים הזוגיים והמשפחתיים ועוד. כמו כן עולות שאלות הקשורות במימוש זכויות: מול הביטוח הלאומי, פניה לקבלת עובד/ת זר/ה, מילוי טפסים של יפוי כוח רפואי והנחיות רפואית מקדימות למצב רפואי עתידי ועוד..

אני מזמינה אותכם להתיעץ ולשתף בהתלבטויות ובשאלות המעסיקות אותכם ולקבל בפורום זה מענה אישי ומקצועי. לא אוכל לענות בפורום על שאלות רפואיות.


 X

אייל שלום, תודה על פנייתך. למיטב ידיעתי קיימים פתרונות למצב ולמנח הראש של אבא. ישנן חגורות ראש שבהן קושרים את המצח לאחור. בנוסף יש כיסא גלגלים - טילט, שבו ניתן לכוון את כל זוית הגוף וכן לתמוך בראש. הייתי ממליצה להזמין פזיוטרפיסט של קופת החולים, בכדי שיתרשם ממצבו של אבא ויציע התאמות ו/או רכישת מכשור מתאים, שיענה על הבעיה באופן המיטבי והנכון עבור אבא. בהצלחה והרבה בריאות, שרון האס שופטי עו"ס גרונטולוגית 0524787983


אלירן שלום, תודה לך על הפניית השאלה. התיאור "בעיות נפשיות" הוא מאוד רחב וקשה לי להתייחס למצב הספציפי של אביך. אנסה להתייחס באופן כללי ולומר ששיקום במסגרת שיקומית מוסדית אינו נכון ומתאים לכל אדם. לעיתים אדם הסובל מדרגות שונות של דיכאון יתקשה לגייס מוטיבציה וכוחות נפשיים לשיקום במסגרת אישפוז, על כל המאמץ הנפשי והפיזי הכרוך בכך. כאשר יש המלצת רופא לשיקום יש אפשרויות לבחור גם בשיקום שאינו במסגרת מוסדית (מח' שיקומית). אפשרויות נוספות לשיקום הן: 1. שיקום ביתי - בו אנשי מקצוע ע"פ ההמלצה הרפואית מגיעים הביתה לתת טיפול. למשל טיפולי פזיוטרפייה או ריפוי בעיסוק. 2. שיקום יום - הגעה למרכז לשיקום יום מספר פעמים בשבוע לקבלת הטיפולים הנדרשים. לעיתים החזרה הביתה והשהות בבית מהווה גורם משמעותי שיכול להיטיב את המצב הנפשי ואת היכולת לגייס כוחות ומוטיבציה להשתפר ולהשתקם. חשוב לברר עם אבא מה נכון לו ומה יכול לסייע לו להקלה והטבה בסבל הנפשי, שאתה מזהה אצלו, ובהתאם לזה לדרוש את השרות מקופת החולים אליה הוא שייך, בסיוע רופא/ת המשפחה. יתכן שאבא יסכים להסתייע בגורם מקצועי מהתחום הרגשי/נפשי. במידה וכן ניתן לברר האם זכאי לקבל סיוע במימון פגישות/טיפול רגשי דרך קופת חולים. במידה ואתה מעוניין להבין דברים נוספים/אפשרויות נוספות בסיוע לאבא, אשמח שתכתוב לי עוד פרטים על אבא: גיל, מצב משפחתי, היכן נולד, הבעיה בגב והבעיה הנפשית עימה מתמודד. בהצלחה לאבא ולך בתהליך השיקום, בברכה, שרון האס שופטי עו"ס גרונטולוגית נייד: 052-4787983 Email: [email protected]


שלום רב, חשוב לי לציין שאינני רופאה אלא עובדת סוציאלית גרונטולוגית ולכן אוכל לענות רק על חלק מהשאלות באופן מאוד כללי והן אינן במקום יעוץ רפואי. נשים רבות מעל גיל 40 סובלות מדליפת שתן. התחבושות ההגיניות משמשות נשים הסובלות מדליפת שתן ולא משמשות רק נשים בזמן הוסת - המחזור החודשי. יתכן שאמא התייעצה לאורך השנים עם רופא/ת המשפחה שלה או רופא אורולוג מומחה על פתרונות אפשריים לגבי דליפת השתן. אולי תוכלי לשוחח עם אמא בעניין מתוך הבעת דאגה ורצון להקל עליה ולברר איתה את העניין הזה בעדינות: האם התייעצה עם רופא בעניין? מה הפתרונות שהוצעו לה? האם זה מונע ממנה לעשות פעילויות שונות או שמשהו אחר מונע זאת ממנה? מקווה שיכולתי לסייע במעט. בברכה, שרון האס שופטי עו"ס גרונטולוגית נייד: 052-4787983 Email: [email protected]


לינוי שלום רב, תודה רבה על פנייתך. עולה ממכתבך שאת מודאגת מאוד לגבי אבא, שעל פי התיאור שלך היה אדם חברותי ופעיל בעברו וכעת הוא סובל מאוד מבדידות ונראה שהיה מאוד רוצה למצוא דרכים ליצירת קשרים חברתיים. העובדה שהוא משתף אותך בכך מעידה על הקשר בינכם ואולי גם על מידת הקושי שזה מהווה עבורו. תקופת משבר הקורונה המתמשכת גרמה בין היתר לצימצום גדול של פעילויות תרבותיות, מועדונים ומרכזים חברתיים, הוטל סגר, אנשים התבקשו להימנע ממפגשים חברתיים ומשפחתיים, התגברה החרדה מאיום על החיים והבריאות וכל אלו הציפו והחריפו תחושות בדידות ומצוקה נפשית. יתכן מאוד שגם לכך היתה השפעה גדולה ומשמעותית על המצוקה בה אבא נמצא כעת. נפלא וחשוב ביותר שאבא מגייס כוחות ודואג לעצמו לפעילות: הולך לעבוד מס' שעות ביום ועוסק בפעילות גופנית, גם אם היא ממלאה רק חלק מסוים של היום. לא הזכרת היכן אבא עושה פעילות גופנית - האם במסגרת מסודרת? בהרבה מסגרות של ספורט יש גם היצע מסוים של פעילויות נוספות וכך לעיתים מתאפשר ליצור קשרים חברתיים. בנוסף הזכרת את חברי הילדות איתם ניתק הקשר. יתכן שכדאי לעודד את אבא לחשוב ולנסות למצוא דרך לחדש את הקשר עם אחד או שניים מבין חברים אלו. מאוד יתכן שהם ישמחו על חידוש הקשר. אפשר לבדוק באזור המגורים של ההורים אלו מסגרות קיימות ואלו פעילויות מתקיימות, על אף מצב הקורונה וההגבלות הנוכחיות. במידה ויש, כדאי לשוחח עם אבא ולברר האם היה מעוניין להצטרף למה שקיים ונגיש עבורו. אולי אבא מוכן גם לשמוע על חוגים ופעילויות בתחומים שונים בהם לא חלק בעבר, אך מוכן להתנסות ולגלות האם זה יכול להתאים לו. יתכן ששם יכולים לצמוח קשרים חברתיים מסוימים שיסייעו לרווחה הנפשית שלו ויפיגו מעט את תחושות הבדידות. במידה ותרצי להתייעץ שוב בהתכתבות או בטלפון אני מזמינה אותך. בברכה ובהצלחה, שרון האס שופטי עו"ס גרונטולוגית נייד: 052-4787983 Email: [email protected]


שלום לך איה, באמת עצוב וכואב לקרוא את מכתבך והתאור כיצד אביך השתנה בחודשים האחרונים. נשמע שהוא במצוקה ובסבל נפשי רב ולך כבתו קשה מאוד לראות זאת. משבר הקורונה המתמשך גורם לפגיעה וערעור ופגיעה במצבם הנפשי של אנשים רבים בכל העולם, במידה כזו או אחרת. בתקופה זו עלו והחריפו תחושות פגיעות, בדידות, חוסר שליטה, חוסר אונים וחוסר ודאות ואיתן מצוקה קשה, דכאון וחרדה. העובדה שהבחנתם בשינוי שאביך עובר ופניתם ועדכנתם את רופא המשפחה חשובה ומשמעותית ביותר וכך גם התור שנקבע לפסיכולוג. יתכן שכדאי לשקול גם התייעצות עם רופא גריאטר, שהוא מומחה לגיל זיקנה, על מנת שיפגוש וישוחח עם אבא ואתכם, ישמע ויתרשם ממצבו וימליץ על טיפול תרופתי נפשי שיתמוך ויסייע לאבא להתחזק ולהתאושש בהדרגה מהמצב בו הוא נמצא. לשאלותייך - יש סיכוי גדול וטוב שאבא יחזור לעצמו בהדרגה. קיימים פתרונות תרופתיים טובים למצבו וניתן גם לשקול ליווי ותמיכה רגשית של שיחות, במידה וירצה. בנתים חשוב לעטוף את אבא בתשומת לב ובאהבה, עד כמה שאתם יכולים, לתת לו הרגשה שאתם מבינים אותו ואמפטיים לסבל ולמצוקה שהוא שרוי בה ולצד זה נרתמים לסייע לו, בעזרת אנשי מקצוע מתאימים, לקבל טיפול ולהתאושש בהדרגה. בריאות והצלחה רבה לך איה וכמובן גם לאביך ותפני שוב במידה ויעלו שאלות נוספות. בברכה, שרון האס שופטי עו"ס גרונטולוגית נייד: 052-4787983


הדסה שלום רב, מבינה ממכתבך שבמשך תקופה ארוכה כל עול הטיפול באמא נפל ברובו עליך ותקופת הקורונה חידדה את המצב והשאירה אותך, בסיוע של אחיך, עוד יותר לבד. היה לך רעיון מצויין, לרתום את האחים באמצעות קבוצות ווטסאפ משותפת, אך נשמע שזה עורר אצלך אכזבה ותסכול גדול. שלב הטיפול בהורים מזדקנים וצורך בשיתוף פעולה בין אחים, פעמים רבות מציף ומעלה מתחים, קשיים ביחסים ומשקעים מהעבר. בנוסף אנו נמצאים בשגרה מורכבת של משבר הקורונה שמעורר אצל הרבה אנשים תגובה נפשית קשה ומצוקה רבה. יתכן שאחותך מתמודדת בעצמה עם מצב נפשי לא פשוט, אשר לא מאפשר לה כרגע להירתם למשימות הקשורות באמא. אולי שיחת טלפון ממך, שאינה מאשימה אלא בודקת את מצבה ושלומה תייצר שיחה חשובה ביניכן והבנה רבה יותר. בנוסף הייתי מציעה לך, או לאחיך שמסייע גם כן, ליזום ולקיים פגישה ביניכם האחים (פיזית, פנים אל פנים). פגישה שבה תוכלו לשוחח ולשתף מעט אחד את השני בעניינים שונים, קשיים, בעומס שכל אחד מתמודד בתקופה קשה קשה זו. בהמשך השיחה כדאי לפרוט ולפרוס את המשימות והמטלות הקשורות באמא ולברר כיצד ומה כל אח/ות יכול/ה לקחת על עצמו. יתכן שאחותך חוששת להגיע לאמא בשלב זה אבל תוכל לסייע בניהול דברים מרחוק (תאום תורים בקופ"ח, פגישות, עניינים בירוקרטים מול ביטוח לאומי ועוד) התרשמתי, מהמתחים הקיימים ביניכם, ולכן הייתי מציעה לשקול לקיים פגישה כזו, בסיוע של גורם מקצועי חיצוני, כמו עובד סוציאלי או פסיכולוג, שיסייע לנהל את השיחה באופן מכובד ועל מנת לאפשר בפגישה תקשורת מקדמת והקשבה מקסימלית אחד לשני, בכדי להקל על התחושות ועל שיתוף הפעולה שלכם. בהצלחה הדסה ואשמח להמשיך ולייעץ, שרון האס שופטי עו"ס גרונטולוגית נייד: 052-4787983


אור שלום, לא אוכל לענות לך על השאלה הזו מכיוון שאני במקצועי עובדת סוציאלית ולא משפטנית/עו"ד. חשוב מאוד שתפני את השאלה שהפנת אלי, לאיש/אשת מקצוע שמתעסק/ת בתחום - כלומר לעו"ד שתחום עיסוקו/ה ירושות וצוואות. בהצלחה. בברכה, שרון האס שופטי עו"ס גרונטולוגית


ציון שלום, בשמחה רבה, אני מזמינה אותך להתקשר אלי ואנסה לסייע ולענות על שאלותיך וכמובן להפנות אותך במידת הצורך לארגוני סיוע. בברכה, שרון האס שופטי עובדת סוציאלית גרונטולוגית 0524787983


מלי שלום, לצערי הרב עדיין אין הכרה מספקת של המדינה, למצב של ילדים בוגרים, המטפלים ומסייעים להוריהם המזדקנים. הזכות הקיימת כיום הינה, האפשרות להעדר 6 ימי עבודה בשנה, בשל מחלת הורה (מתוך ימי המחלה שנצברו). מקווה שעניתי על שאלתך, בברכה, שרון האס שופטי עו"ס גרונטולוגית


יעל שלום, קראתי את מכתבך ויכולתי להתרשם ממצבה של אמא, שהגיעה לגיל מופלג ומהדאגה והמצוקה בו אתן נמצאות ואחותך באופן מיוחד. חשוב ביותר לדעת, שבמצב רפואי של אמא, אותו תיארת, אמא זכאית לשרות רפואי בבית מטעם קופת החולים. כלומר חשוב ודחוף ביותר שתיצרו קשר עם קופת החולים אליה אמא שייכת, כדי שבדחיפות ומיד יגיעו לראותה רופא/ה, אח/ות. הצוות הרפואי של היחידה לטיפולי בית, חייב להגיע בדחיפות, כדי לבדוק את אמא מבחינה רפואית ובהתאם לממצאים לייעץ לכם כיצד להתמודד וכן כדי להמשיך ולתת לכם סיוע רפואי בבית, מרגע זה ועד נשימתה האחרונה. לגבי מטפלת האם פניתן לתאגיד/סוכנות של עובדים זרים לסיעוד? אני בטוחה שניתן לסייע לכם למצוא עובדת זרה, שתסייע לכם לטפל באמא בכבוד, בפרק חייה האחרון. בברכה, שרון האס שופטי עובדת סוציאלית גרונטולוגית נייד 0524787983


שלום רב לך בת מודאגת, נשמע שהקשיים שלך עם אמא רבים, מאוד מתסכלים ומעוררים דאגה רבה ונראה שבצדק. מתיאורך ניתן להבין שאמא אכן עוברת שינוי אישיותי ושינוי בהתנהגות שמצריכים התיחסות והערכות. לפי התיאור שלך את מנסה לסייע מכיוונים שונים ואמא חוסמת ולא מאפשרת כל פתח לסיוע. יתכן שהשינויים שאת מתארת: החשדנות, ההסתגרות, התוקפנות והבוטות - הינם סימנים המעידים על שלבים של דמנציה, או איזה שהוא תהליך ירידה ושינוי משולב כתוצאה מההזדקנות. עובדה זאת יכולה מאוד להבהיל ולהדאיג את אמא, שבודאי חשה בכך, מתוך ההבנה שבגילה סביר שתתחיל ירידה בעצמאות והתלות בזולת תגבר. כל אדם זקוק לתחושת שליטה בחייו ויש כאלו שזקוקים לשליטה באופן קיצוני וניכר יותר. אני יכולה לשער לפי התיאור שלך, שאמא, באישיותה, היתה זקוקה לשליטה מוחלטת ואולי גם רצתה שליטה בסובבים אותה. עם אישיות כזו, בשלב זה, כשהיא חשה את הירידה המתרחשת ואת הצורך בסיוע ואת הרצון שלך לסייע, זה מוציא ממנה כעס ותסכול רב אותו היא מוציאה עליך, כשאת מנסה להיות לה לעזר ורוצה להגן עליה. יש כמה דברים שאני חושבת שניתן לנסותם כדי לחדור מעט את ההתנגדות: 1.במידה ויש לאמא רופא/ת משפחה שמכיר אוותה ושהיא מכירה ואולי גם סומכת, חשוב שתשוחחי איתו ותתארי את מצבה של אמא, (כפי שתארת בפניה כאן), תנסי לרתום אותו ליצירת קשר עם אמא, שיזמין אותה לביקור שגרתי, של מעקב והתעניינות בשלומה. רופא משפחה זו דמות יותר נורמטיבית מאשר גריאטר ואולי הוא יוכל לתת לה המלצות שיהיו מקובלות עליה. 2. הייתי מציעה לך לנסות לשוחח עם אמא, בזמן שהיא תחליט שנוח ומתאים לה, אולי להציע לה לצאת למקום שקט ונעים כמו בית קפה שהיא בוחרת, להקשיב לה ממקום אמפטי, לנסות להבין, אם תרצה לשתף בדאגות והחששות שהיא מביעה, שיחדרו לפרטיותה ושינסו לסייע לה, כשהיא רגילה לעצמאות מוחלטת ואולי לא מורגלת כלל לקבלת עזרה. אולי אמא תסכים לעוד פגישות איתך (באופן קבוע), כשמטרתן מבחינתך תהיה נסיון לחידוש קשר ויצירת מעט אמון בך, כרוצה את טובתה. בנוסף שגם את תוכלי לומר לה את הדאגות והחששות שלך כבת, לצד ההבנה לרגשותיה. חשוב לנסות ליצר דיאלוג, (לא ממקום פטרוני שיוצר התנגדות רבה) ובהדרגה אם ניתן, לנהל משא ומתן לגבי איך ומה היא היתה מוכנה לקבל כסיוע ממך. 3. במידה ויש דברים שנהגתן לעשות יחד ושניתן לחזור לעשותם, תנסי להציע לה. ההתיחסות כרגע בעיקר לירידה ולשינוי שאת חשה אצלה, (אשר מעוררים חרדה גם בה), אולי לא מאפשרת לראות ולהנות מהדברים האחרים הקיימים בה וחזקים בה וחשוב להמשיך לראות אותם ולהנות מהם. אשמח לשמוע/לקרוא מה את חושבת על ההצעות הללו והאם זה יכול להיות כיוון אפשרי ונכון לך. בהצלחה ושנה טובה, שרון האס שופטי עו"ס גרונטולוגית נייד: 052-4787983


שלום ענבל, מאוד חשוב שאת כותבת, שואלת ומתייעצת. אין לי ספק, שמשהו באופן התפקוד של אמא, דורש ממך להיות הרבה יותר מעורבת בחייה ואחרי מותו של אבא, את לוקחת על עצמך תפקיד ואחריות לא פשוטים. ברור לי שה"תמונה" היא מורכבת ורבת פרטים משמעותיים, שאינם ידועים לי ולכן קשה לי מאוד לייעץ כך. יחד עם זאת להבנתי, יתכן מאוד שכדאי שתתאמי פגישה, עם אחייך ועם אמא שבה תנסו לברר איתה, מה היא חושבת שנכון ומתאים לה, מבחינת מקום מגורים. חשוב שתקשיבו לה ולרצונותיה בפתיחות ובכבוד ואחרי כן תבדקו איתה במה היא צריכה עזרה ותתחלקו באחריות לסייע לה, מבלי שהכל יפול עליך. יתכן מאוד שפגישה כזו, בסיוע של איש מקצוע טיפולי, תהיה מועילה ותסייע לכם ולאמא להבהיר דברים ולהחליט על דרכי פעולה וחלוקת אחריות בין אמא וביניכם- הילדים. במידה ואמא תסכים להפגש ולהתייעץ בעצמה עם איש טיפול, זה יכול להוות עבורה תהליך חשוב ביותר, לאור המשבר שעברה וכן תמיכה וחיזוק משמעותיים שיסייעו לה לברר, מה נכון ומתאים לה כרגע ולהמשך. יתכן שזה יכול להוות גם, שלב מקדים לפגישה משותפת איתכם. שבוע טוב ובהצלחה, שרון האס שופטי עובדת סוציאלית גרונטולוגית 0524787983