אבחונים

אבחון מטרתו לזהות ולהגדיר דיאגנוזה, כלומר, לתת אבחנה. האבחנה המתקבלת כאשר מדובר באבחון פסיכולוגי, מצביעה על מצבו הנפשי של האדם, על קיומה או אי קיומה של הפרעת אישיות לדוגמה או לאפיין את מצבו האישיותי של האדם. כך האבחנה באבחון פסיכודידקטי, אמורה להתייחס לקיומן או אי קיומן של לקויות למידה כגון דיסלקציה, דיסגרפיה, דיסקלקוליה או להצביע על פערים בין יכולות שכליות מסויות ליכולות ביצועיות. בגדול, מדובר בתהליך שהתוצר הסופי שלו אמור להיות כותרת, או שם שאוצר בתוכו רשימה מתאפיינים המצטרפים להגדרה של קושי או הפרעה מסוימים, קבוצה של תסמינים היוצרים חריגה מהנורמה, ממוצע סטטיסטי.

כמובן כל סטייה סטטיסטית סופה, או התחלתה מקורה בממצא תרבותי, חברתי, תלוי זמן תקופה , גיל מגדר ותרבות. כמובן גם שציוני התקן וההגדרה מה "בנורמה" ומה "חריג" הם תלויי מי מגדיר, איך מודדים, ומתי מודדים. למרות שקיימים היום כלי אבחון לאבחון פסיכולוגי או לאבחון דידקטי שאמורים להיות מותאמים לעולם ולתרבות המודרניים, כלים אשר עברו תיקוף ומחקרים מעמיקים, עדיין יש סטיות כאשר מדובר בפערי שפה או מוצא תרבותי. כך אדם שגדל בתרבות שונה מהעולם המערבי ולא היה חשוף לעולם המושגים המוכר בעולם המערבי עשוי לקבל אבחנה או ציון של יכולות שכליות שגויים. לכן חשוב מאוד ליידע את המאבחן על עברו של הנבדק, על שפת האם שלו וודא שיש התאמות בפיענוח הממצאים לשוני שפתי או תרבותי בהתאם.

כפי שרופא נותן אבחנה רפואית על סמך ממצאי בדיקות מסוימות, כך גם אבחונים פסיכולוגיים למיניהם -אמורים לתת אבחנה לגבי מקור הקושי או תמונת מצב של מצבו הנפשי והשכלי של האדם או הילד.

אבחונים שונים מתאימים לגילאים שונים ולשאלות שונות אותן רוצים לברר. ישנם אבחונים כוללניים יותר שכוללים בטרייה (סט) של כמה מבחנים. אבחונים אלו מטרתם לתת תמונה לגבי יכולת שכלית (קוגנטיבית. כלומר מדידת אינטליגנציה IQ ) , יכולת לימודית (לאבחן לקויות למידה אם קיימות) ורגשית (מצב נפשי, מבנה אישיות, כוחות רגשיים, אבחון של דכאון או חרדה או ממצא נפשי פתולוגי אחר) של הילד או האדם המאובחן. ויש אבחונים ספציפיים יותר שמטרתם לאשש או להפריך חשד ספציפי להפרעה מסוימת, כגון הפרעה על הרצף האוטיסטי, לקות למידה או הפרעת קשב וריכוז.

בשנים האחרונות, עקב שינויים בתחום התאמות שעושה משרד החינוך עבוד תלמידים עם לקויות למידה, והעלאת המודעות לשוני בין תלמידים והמענים להם זקוקים כדי להצליח בלימודים, ועם השינויים שחלים בחוק החינוך המיוחד, יותר ויותר הורים פונים עם ילדיהם לאבחון במטרה לאפשר להם נקודת פתיחה טובה יותר ללימודים, לבגרויות ולחיים שאחרי בית הספר. חשוב להבין מה מטרת האבחון ולפנות לאיש המקצוע שמוסמך ומוכר על ידי הרשויות לערוך אבחון זה. בנקודה זו חשוב לציין שילד או נער אשר תוצאות האבחון הראו על קיום של לקות למידה או הפרעת קשב וריכוז, עשויים לקבל על ידי משרד החינוך התאמות מסוימות במשימות הערכה ובמהלך הלימודים בתיכון או באוניברסיטה.

אם בעבר עצם הפניה לאבחון, שלא לדבר על תוצאות שמאתרות לקות כלשהיא היו עילה לבושה והסתרה, היום ילדים הם היוזמים והדוחפים לאבחון – במטרה לקבל הארכת זמן, או בלשונם "הקלות" במבחנים. כמה שחשובה המודעות שמאפשרת למי שצריך נגישות טובה יותר והזדמנות אמיתית להצלחה, חשוב גם המסר, שהתאמות אלו אינן "הקלות". לילד שאכן סובל מלקות למידה או הפרעה קשב או כל הפרעה שהיא, ההתאמות לא עושות את החיים קלים יותר. רק מעט יותר נגישים.

האבחון אמור להיות אובייקטיבי ואמור להתגבר על הטיות מכוונות – ילדים שרוצים הארכת זמן, לדוגמה. אבל בכל אבחון יש היבטים תרבותיים, היבטים של ניסיון קודם וחשיפה מוקדמת לגירויים המוצגים באבחון ועל המאבחן לקחת הטיות אלו בחשבון.

---

מעוניינים שנמצא עבורכם את המאבחן/נת המתאימים ביותר? הזינו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.

סוג האבחון? אבחון דידקטי אבחון פסיכודידקטי אבחון פסיכודיאגנוסטי אבחון התפתחותי אבחון קשב וריכוז אבחון אחר